הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עירית קרית אתא - פסקדין

פסק דין

1.בפניי תביעת שיבוב נזקי רכוש שנגרמו בתאונה מיום 19.11.2008 (להלן: "התאונה").

התובעת הנה המבטחת של רכב מסוג טויוטה שמספרו 91-371-56, בבעלותה של גב' אנגרט אללה (להלן: "הרכב" ו- "המבוטחת" בהתאמה), אשר היה מעורב בתאונה.

2.לטענת התובעת, שעה שהמבוטחת נהגה ברכב ברח' שדה בוקר בקרית אתא, נסעה משאית בנתיב הנגדי ומאחר ומדובר בכביש צר, לטענתה, המבוטחת נאלצה לסטות עם הרכב מנתיב הנסיעה, התנגשה במכולת אשפה גדולה של הנתבעת (להלן: "המכולה") וכתוצאה מכך ניזוק הרכב.

למען הסדר הטוב, יצויין כי בכתב התביעה טענה התובעת כי התאונה התרחשה עת חלפה על פני הרכב משאית בנתיב הנגדי ולא הותירה לו מקום למעבר בכביש הצר, בעוד בחקירתה הנגדית העידה המבוטחת כי לא דובר במשאית, אלא ברכב פרטי. לא אזקוף לחובתה של התובעת עניין זה, שכן לרוב ניסוח כתב תביעה בתביעות שיבוב הינו לקוני ולא תמיד מתואם עם המבוטח. מכל מקום, מעדותה של המבוטחת עולה כי כלי הרכב שחלף על פניה היה רכב פרטי ("פרייבט" כלשונה) ולא משאית ובעניין זה אני מבכר את גרסת המבוטחת, מכלי ראשון, על פני האמור בכתב התביעה.

התובעת טוענת, כי נזקי הרכב נגרמו מאחר והמכולה הוצבה במקום האסור לחניה, מקום בו מסומנת המדרכה בסימון אדום – לבן, ומשכך, יש לחייב את הנתבעת בנזקי התאונה.

3. לטענת הנתבעת, המבוטחת התרשלה בנהיגתה ובהתרשלותה זו גרמה לנזקי התאונה ולתובעת לא עומדת כל עילה כלפי הנתבעת. עוד טוענת הנתבעת, כי בהצבת המכולה במקום האסור בחניה, אין משום התרשלות של העיריה כלל ומכל מקום מיקום המכולה איננו הגורם לנזקי התאונה.

4. שמעתי את עדותה של המבוטחת אשר נהגה ברכב ואת עדותו של האחראי על הביטוחים מטעם הנתבעת. עיינתי במסמכים שהוגשו לבית המשפט ובכלל זה דו"ח השמאי ותמונות של הרחוב בו התרחשה התאונה, של הרכב הפגוע ושל מיקום המכולה.

אומר כבר עתה, כי ממכלול העדויות והמסמכים בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות ואת הטעמים לביסוס הכרעתי זו אפרט להלן.

5. עדותה הספונטנית והפשוטה של המבוטחת הותירה עליי רושם אמין. המבוטחת אישרה כי היא מכירה את הרחוב בו אירעה התאונה וכי היא נוסעת בו לא מעט בבואה לבקר את אמה. בעדותה, המבוטחת לא כיחדה וציינה, כי במועד התרחשות התאונה נבהלה עת ראתה את הרכב הפרטי חולף בנתיב הנגדי, כך שהתרגשה וסטתה עם הרכב הצידה, וכלשונה:

"ת. נכון, זו לא היתה משאית אלא פרייבט. הוא הגיע במהירות שאני נבהלתי והזזתי את הרכב.

. . .

ש. הרכב היה גדול?

ת.לא. הרכב היה פרייבט איני זוכרת מאיזה סוג. אני נסעתי לאט, אני לא צריכה למהר, פתאם הפרייבט צץ, זה היה פתאומי וזזתי. התרגשתי ופחדתי והזזתי את רכבי הצידה ופגעתי במוט".

(עמ' 3 לפרוטוקול, ש' 9-15).

עם זאת, אמינות עדותה, בנסיבות העניין, אינה הופכת אותה למדוייקת.

כאשר נשאלה המבוטחת האם עצרה מיד עת התנגשה עם הרכב במכולה, השיבה לכך בחיוב. ברם תשובתה אינה מתיישבת עם הנזק הניכר שנגרם לכל אורכו של הרכב, לרבות במרכז השלד של הרכב, כפי שניתן לראות בתמונות שהוגשו לבית המשפט וסומנו "ת/2". בין אם נזק זה נבע מכוח האנרציה (ומהירות נסיעתה לא היתה כה איטית כפי שסברה) ובין אם נבע מבלימה מאוחרת יותר מכפי שסברה, ברור כי הרכב לא עצר מיידית.

בחקירתה הנגדית, סברה המבוטחת כי שני כלי רכב אינם יכולים לעבור ברחוב בו אירעה התאונה, אלא שסברתה זו אינה עולה בקנה אחד עם חומר הראיות. מעיון בחלק מהתמונות שהוגשו מטעם התובעת (סומנו "ת/1") ניתן להתרשם, כי ברחוב המדובר יש מקום למעבר של כלי רכב בשני הנתיבים במקביל, לרבות בקטע בו מוצבת המכולה.

מכלל הראיות עולה הרושם, כי נהיגתה של המבוטחת היא זו שגרמה לתאונה; המבוטחת נלחצה ונבהלה כשראתה רכב מתקרב מולה ובמקום להאט ולעצור בסמוך למכולה או מאחוריה, ולחילופין להמשיך בנסיעה זהירה ככל שנותר מקום למעבר רכבה, היא התרגשה והסיטה את מכוניתה הצידה, תוך שרכבה מתנגש במכולה וניזוק באורח ניכר לכל אורכו, באופן שיש בו כדי להעיד על נהיגתה הרשלנית של המבוטחת.

6. הנתבעת העידה מטעמה את האחראי על הביטוחים בעירייה, אשר לא היה בכוחו ליתן מענה לשאלות רלבנטיות כלשהן שהוצגו בפניו, כגון: ביחס לחוקיות מיקום הצבתה של המכולה, מידע אשר לטענתו מצוי בידי מחלקת התברואה של הנתבעת (עמ' 7 לפרוטוקול, ש' 1-7). התנהלותה זו של הנתבעת, באי העדת עד רלבנטי הינה בעוכריה ועניין זה מן הראוי כי ימצא ביטוי בפסיקת הוצאות.